מצטער, זה אתה.

זה לא המכון, או המאמן,

זה גם לא האוכל או השתייה,

אלה לא חברים שלך ואגב זאת גם לא חברה שלך.

זאת גם לא הגנטיקה שלך – זה אתה.

הרבה אנשים מאשימים את הגנטיקה שלהם.
ואני לא מאשים אותם שהם מאשימים את הגנטיקה שלהם.
כל השאלה אם הם רוצים להיות במקום בו הם נמצאים עכשיו,
ואתם – כן? לא?

כי הרי מה קורה?
אם יש בי אמונה או מחשבה שזאת הגנטיקה שלי אז מה אני כבר יכול לעשות עם זה?
אז אני לא עושה, וזה בסדר..
לא חייב, אבל האם אני רוצה להיות בחוסר עשייה? בחוסר פעולה?

כי חשוב להבין – התוצאות שלי הן במתאם לפעולות, והפעולות הן במתאם למחשבות.

אז אולי נחליף מחשבה?
מה אם נאמר לעצמנו – “זה אני ואני בוחר להיכנס לכושר”
או “יש את הגנטיקה שלי שהיא לא משהו אבל אני בוחר אחרת” ?
איך אז יראו הפעולות שלנו?

השלב הראשון – ההבנה ש”זאת הגנטיקה שלי” לא תביא אותך לשום מקום.

השלב השני – החלפת המחשבה במחשבה חדשה “זאת הגנטיקה שלי אבל אני בוחר אחרת“.

השלב השלישי – פעולה – תכתבו מטרה ופעולה אחת ספציפית שתעשו היום עבורה.

אמצו את שלושת השלבים האלה במשך שבוע אחד ושתפו אותי בתוצאות.

מצטער,

ומאחל לכם בהצלחה,

עמרי.